מישקה שיפמן - ולדימיר ויסוצקי 1972
(תרגום חופשי : מיכאל דוידוב)
מישקה שיפמן, יש לו ראש,
טיפוס בעל חזון,
אומר לי - מה אנו יודעים בכלל,
מלבד טלויזיה ועיתון?
רק בספורט אנו מתעניינים,
בידור הוא לפועל,
בזמן שלכל אחד נותנים, שמעתי
לעלות לישראל!
המשיך וסיפר לי מישקה,
כשנכנסנו לכביש המהיר,
איך שמע הוא ברדיו
נאום של גולדה מאיר.
כאלה דברים הוא סיפר,
עד כה בדבריו היטיב,
שאני עצמי כמעט נתפסתי
ברשתה של תל אביב.
אני הייתי לא שיכור,
התווכחתי לא מעט,
אמרתי לו - משה דיין,
כלב, שעין לו יש רק אחת!
אגרסיבי, הממזר,
ממש פרעה ולא פחות,
במקום אלים כזה,
לי אין סיבה להיות.
מישקה השתגע אז,
מכל מה ששתה בינתיים,
אמר לי, הרי גירשו אותנו,
מנוולים הם, ממצרים!
מהשפלה כזו,
אין דבר יותר גרוע,
צרה כזו לא ידענו
מאז הולדתו של ישוע!
מישקה חיבק אותי חזק -
אני צריך חבר נאמן.
אני ואתה הרי
מכירים ממש מזמן.
הבא נשאיר בצד עכשיו
כל מה שלא נעשה
את רגשותינו גם נשאיר,
לתל אביב ניסע!
אמרתי לו- אני שלך,
הצלתי אותי פעמים המון,
בעיה אחת- רוסי אני,
כך כתוב לי בדרכון.
כל משפחתי רוסים הם,
אבי סבי סמרי,
וגם אם יש בדמי אחר,
גם הוא ודאי טטרי.
על מישקה אין מה לדבר,
אליו אין טענות,
רק יהודים יש בדמו,
לאורך כל הדורות.
סבו משותק היה,
לעלילות קורבן,
בזמן שאצלי מה יש?
אנטישמים מכאן וגם מכאן.
מישקה לפתע נאלם,
הוא במקצועו רופא.
הרי בישראל כמוהו ים
רק גיניקולוגים יש מלא!
רופאי שיניים מתקבצים שם,
מכל פינה שבעולם,
כיצד תמצא אז, אמור נא לי,
שיניים לכולם?
מישקה אז צועק,
עזוב! לעזאזל!
אתה יודע איזה ים יש שם,
בארץ ישראל?
את מישקה במצב כזה
אי אפשר כבר לשנות,
אמרתי לו, בסדר, בוא
שלום ולהתראות.
...תור ענק משתרך שם,
לפני אותו משרד,
מאנשים מאה;
למישקה אמרו הם לא,
ואילו לי - בבקשה!
הוא צעק - לא ייתכן,
הרי אני היהודי!
אמר לו - הכל תקין,
צא נא ממשרדי.
מישקה שיפמן לא מבין,
מי כאן אותו אויב נסתר?
אבל התשובה פשוטה מאוד,
לא מפתיעה בשום דבר.
הכל מתנהל כרגיל, מסתבר,
מישקה ממשיך לשתות לו חרישית,
לא הכניסו אותו, מסתבר,
בגלל הסעיף החמישי.*
*הסעיף החמישי - סעיף לאום בתעודת הזהות של בריה"מ. למרות שבריה"מ הייתה רשמית מדינה קוסמופוליטית, בתעודות המזהות בה הופיע סעיף לאום. בפי יהודי בריה"מ "הסעיף החמישי" היה כינוי לאפליה אנטישמית על בסיס השתייכות ללאום היהודי, שיהודי בריה"מ טענו שהייתה נפוצה למדי. היא התבטאה בין השאר באי-קבלה לתפקידים ומוסדות כמו אוניברסיטאות, תפקידים בצבא, איסור יציאה משטח המדינה אי-קידום וכוליי.
(תרגום חופשי : מיכאל דוידוב)
מישקה שיפמן, יש לו ראש,
טיפוס בעל חזון,
אומר לי - מה אנו יודעים בכלל,
מלבד טלויזיה ועיתון?
רק בספורט אנו מתעניינים,
בידור הוא לפועל,
בזמן שלכל אחד נותנים, שמעתי
לעלות לישראל!
המשיך וסיפר לי מישקה,
כשנכנסנו לכביש המהיר,
איך שמע הוא ברדיו
נאום של גולדה מאיר.
כאלה דברים הוא סיפר,
עד כה בדבריו היטיב,
שאני עצמי כמעט נתפסתי
ברשתה של תל אביב.
אני הייתי לא שיכור,
התווכחתי לא מעט,
אמרתי לו - משה דיין,
כלב, שעין לו יש רק אחת!
אגרסיבי, הממזר,
ממש פרעה ולא פחות,
במקום אלים כזה,
לי אין סיבה להיות.
מישקה השתגע אז,
מכל מה ששתה בינתיים,
אמר לי, הרי גירשו אותנו,
מנוולים הם, ממצרים!
מהשפלה כזו,
אין דבר יותר גרוע,
צרה כזו לא ידענו
מאז הולדתו של ישוע!
מישקה חיבק אותי חזק -
אני צריך חבר נאמן.
אני ואתה הרי
מכירים ממש מזמן.
הבא נשאיר בצד עכשיו
כל מה שלא נעשה
את רגשותינו גם נשאיר,
לתל אביב ניסע!
אמרתי לו- אני שלך,
הצלתי אותי פעמים המון,
בעיה אחת- רוסי אני,
כך כתוב לי בדרכון.
כל משפחתי רוסים הם,
אבי סבי סמרי,
וגם אם יש בדמי אחר,
גם הוא ודאי טטרי.
על מישקה אין מה לדבר,
אליו אין טענות,
רק יהודים יש בדמו,
לאורך כל הדורות.
סבו משותק היה,
לעלילות קורבן,
בזמן שאצלי מה יש?
אנטישמים מכאן וגם מכאן.
מישקה לפתע נאלם,
הוא במקצועו רופא.
הרי בישראל כמוהו ים
רק גיניקולוגים יש מלא!
רופאי שיניים מתקבצים שם,
מכל פינה שבעולם,
כיצד תמצא אז, אמור נא לי,
שיניים לכולם?
מישקה אז צועק,
עזוב! לעזאזל!
אתה יודע איזה ים יש שם,
בארץ ישראל?
את מישקה במצב כזה
אי אפשר כבר לשנות,
אמרתי לו, בסדר, בוא
שלום ולהתראות.
...תור ענק משתרך שם,
לפני אותו משרד,
מאנשים מאה;
למישקה אמרו הם לא,
ואילו לי - בבקשה!
הוא צעק - לא ייתכן,
הרי אני היהודי!
אמר לו - הכל תקין,
צא נא ממשרדי.
מישקה שיפמן לא מבין,
מי כאן אותו אויב נסתר?
אבל התשובה פשוטה מאוד,
לא מפתיעה בשום דבר.
הכל מתנהל כרגיל, מסתבר,
מישקה ממשיך לשתות לו חרישית,
לא הכניסו אותו, מסתבר,
בגלל הסעיף החמישי.*
*הסעיף החמישי - סעיף לאום בתעודת הזהות של בריה"מ. למרות שבריה"מ הייתה רשמית מדינה קוסמופוליטית, בתעודות המזהות בה הופיע סעיף לאום. בפי יהודי בריה"מ "הסעיף החמישי" היה כינוי לאפליה אנטישמית על בסיס השתייכות ללאום היהודי, שיהודי בריה"מ טענו שהייתה נפוצה למדי. היא התבטאה בין השאר באי-קבלה לתפקידים ומוסדות כמו אוניברסיטאות, תפקידים בצבא, איסור יציאה משטח המדינה אי-קידום וכוליי.
